חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
כל מי שנגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מכוח חוק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 ,אלא אם כן מדובר במקרים אותם החוק החריג ואשר בהם נשללת הזכאות לפיצוי.
העיקרון העיקרי של חוק הפלת"ד הינו שישנה אחריות מוחלטת, כלומר כל מי שנפגע בתאונה, אם כנוסע או נהג ברכב או הולך רגל, זכאי לפיצוי ללא קשר האם הוא אשם בתאונה או לא. כלומר כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי.
אם הנפגע נסע ברכב מנועי למטרת תחבורה בעת התאונה, האחראית לפיצוי היא המבטחת שביטחה את נהג הרכב בביטוח חובה. אם הנפגע הוא הולך רגל או רוכב אופניים,קורקינט וכד' שנפגע מרכב, הוא זכאי לפיצוי מאותה חברה המבטחת את נהג הרכב הפוגע.
במידה ומדובר בתאונת פגע וברח, כלומר אין הנפגע יודע מי פגע בו, ניתן להגיש תביעה נגד חברת קרנית, שתפקידה לכסות נזקים במידה וזהות הפוגע לא ידועה או שאין לפוגע ביטוח.
לפי החוק ניתן לתבוע פיצויים עבור נזקים כדלקמן: עבור הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות עבור עזרת צד ג', הוצאות ניידות, כאב וסבל והוצאות משפט ובמקרים קשים ראשי נזק נוספים, ככל שהפגיעה קשה יותר ואחוזי הנכות גבוהים יותר הפיצוי יהיה גבוה יותר.
בניגוד לתביעות נזיקין רגילות, הנפגע אינו מצרף חוות דעת רפואית מטעמו כדי לקבוע את גובה הפיצוי, אלא רק מסמכים רפואיים המעידים על נזקיו, אולם לאחר הגשת תביעה לבית המשפט על פי החוק, ממנה ביהמ"ש מומחה רפואי מטעמו בהתאם לנזקי הגוף שנגרמו לנפגע, אשר יחווה דעתו בעניין גובה הנכות הרפואית, הנכות התפקודית, וכל עניין הקשור לנזקי הנפגע, המומחה נעזר לשם כך במלוא המסמכים הרפואיים שהצדדים מעבירים אליו וכן בדרגות הנכות אשר נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי.
על פי רוב ייחס בית המשפט חשיבות רבה לחוות דעת המומחה מטעמו , אולם במקרים רבים חולקים הצדדים על ממצאי חוות הדעת דבר אשר עלול להוביל להתמשכות ההליך המשפטי עד להכרעה.
שכר הטרחה לעורך הדין הוגדר בחוק בתביעות מסוג הנ"ל והוא נע בין 8% ל 13% מהפיצוי אשר יקבל התובע בסיום ההליך, סכום זה נגבה רק במקרה של זכייה בתיק, לחילופין אפשר גם לסכם על שכ"ט קבוע מראש ללא התניה באחוזים מהזכיה בתיק.
איך תובעים על הנזקים?
- יש להוציא אישור ממשטרת ישראל על תאונת דרכים.
- חשוב לשמור את כל המסמכים הרפואיים הקשורי לתאונה לרבות סיכומי ביקור, אישורי פיזיותרפיה, אישורי מחלה, תעודות אי כושר, קבלות וכד'.
- בתביעה נפסק שיעור הפיצוי בהתאם לסוגי הנזק כך ניתן לתבוע עבור:
- כאב וסבל ( נזק שאינו ממוני) בראש נזק זה מביאים בחשבון ימי אשפוז, נכות, חומרת פגיעה וכד'
- הפסדי שכר לעבר ולעתיד – במידה ונקבעת לנפגע נכות צמיתה יקבל הנפגע פיצוי בהתאם לשיכור נכותו הן לעבר והן לעתיד
- עזרת צד ג'- במצב בו הנפגע זקוק לסיוע כגון עוזרת בית או עזרה סיעודית במקרה הצורך.
- ניידות- תשלום עבור ניידות במצב בו נכות הנפגע פוגמת בניידותו.
- השבת הוצאות- הוצאות רפואיות ואחרות אשר הנפגע נאלץ להוציא יושבו לו.
- כאשר נפגעים בתאונת דרכים במסגרת זמני העבודה הרי שמדובר בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, ויש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לנפגע ( פיצוי זה מנוכה מהפיצוי אותו מקבל הנפגע מתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד.
יש לבדוק האם ישנן פוליסות פרטיות או קולקטיביות במקום העבודה, הכוללות כיסוי לאובדן אי כושר עבודה, תאונות אישיות, בניגוד לתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים המתיישנת לאחר 7 שנים הרי שתיעה לפי פוליסות ביטוח מתיישנת לאחר 3 שנים.