האם מותר להתקין מצלמות בבניין משותף?

בבית המשותף החלה נכונות של בעלי הדירות להתקין מצלמות אבטחה מתוך רצון להגן על הרכוש הפרטי והמשותף? שכן מתנגד להתקנת מצלמות בבניין? סוגיית מצלמות האבטחה מעלה מספר לא קטן של שאלות, ובשורות הבאות נבקש לסקור בקצרה מספר סוגיות בהקשר זה תוך הבנה של החוק הקיים בנושא.

רקע משפטי: מה אומר החוק על מצלמות בבניין משותף?

החוק מורה כי במידה ובעל דירה מבקש להתקין מצלמה במקום בו נמצא רכוש משותף הרי שעליו לקבל הסכמה של האסיפה הכללית ברוב רגיל, וזאת בתנאי כי אין פגיעה בפרטיותו של המיעוט.

באופן כללי, המיעוט עשוי לטעון כי אמנם בעל דירה רשאי לעשות ברכוש המשותף שימוש יום-יומי רגיל ומתאים למקום, אך התקנת מצלמות ברחבי הרכוש המשותף באופן שהן מתחקות באופן מתמיד אחר תנועותיו של בעל דירה בבית בדרכו אל דירתו ומחוצה לה, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת השימוש המותר ברכוש המשותף ללא הסכמת בעלי הדירות.

השאלות המרכזיות שחייבים לשאול לפני התקנה

כאשר שכן מתנגד לביצוע התקנת מצלמות אבטחה בבניין משותף הדבר עשוי ליצור מתח וקונפליקטים בין הדיירים שכן מצד אחד ישנם דיירים אשר מבקשים לשפר את הביטחון וההגנה על הרכוש המשותף והפרטי, אך מצד שני ישנם שכנים המודאגים מפגיעה בפרטיותם.

שאלות קריטיות לבחינה:

1. מהי מטרת ההתקנה?

האם המצלמות נועדו להגן על רכוש פרטי או משותף?

2. היכן ימוקמו המצלמות?

האם המצלמות מכוונות לשטחים ציבוריים בלבד או גם לאזורים פרטיים?

3. האם התקבלה הסכמה של הרוב הנדרש באסיפה הכללית?

דרישות חוקיות להתקנה:

• הסכמה של 75% מהדיירים באסיפה הכללית
• התקנת שלט המודיע על קיום מצלמה בבית המשותף
• מומלץ לא להתקין מצלמה במעלית
• רשאים לצפות במצלמות רק יו"ר ועד הבית או ממלא מקומו בהיעדרו
• דייר המבקש לעיין בסרטי הצילום חייב לציין שעה ואירוע ספציפיים
• רשות ו/או גוף ו/או אדם זר רשאי לעיין במצלמה רק בצו שיפוטי

4. מה רמת הפגיעה בפרטיות?

האם המצלמות מכוונות לתוך דירה או לשטחים פרטיים אחרים?

כיצד לפתור סכסוך: המלצות מעשיות

מה כדאי לעשות:

תקשורת כנה

ניהול שיחה פתוחה עם השכנים אשר מתנגדים ולהסביר את מטרת התקנת המצלמות ואת היתרונות הצפויים לביטחון הבניין.

חיפוש פתרונות ביניים

ניתן לשקול הצבת מצלמות באזורים פחות רגישים לפרטיות או הפקדת גישה למצלמות בידי גורם שלישי כגון חברת אבטחה.

שיתוף פעולה עם ועד הבית

ועד הבית יכול לשמש כמגשר ולסייע בהשגת הסכמה רחבה בין הדיירים.

מה לא כדאי לעשות – טעויות נפוצות:

התעלמות מהתנגדות השכנים

התעלמות מדעת השכנים אשר מתנגדים יכולה להחריף את הסכסוך ולהוביל לתביעות משפטיות.

התקנה ללא אישור

התקנת מצלמות ללא הסכמה של הרוב הדרוש מהווה הפרה של החוק ועשויה להוביל לכדי השלכות משפטיות חמורות.

חדירה לפרטיות

יש להימנע מהתקנת מצלמות המכוונות לפנים דירה או לשטחים פרטיים אחרים שכן הדבר נחשב לפגיעה בפרטיות ומנוגד לחוק הגנת הפרטיות.

האם מותר לשים מצלמות בבניין משותף? חוק מצלמות אבטחה בבניין משותף

על פי חוק הגנת הפרטיות פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו הינה אסורה, ולכן במקרים של פגיעה מהותית בפרטיות הדיירים גם הסכמת רוב הדיירים לא תוכל לחייב את המתנגדים לסבול פגיעה כזו.

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות (התשמ"א – 1981) מציג כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". לפיכך ניתן להבין כי "פגיעה בפרטיות" הינו מונח אשר נבחן כאשר כל מקרה לגופו. במידה והמצלמה מכוונת לתוך דירה או לשטח אשר נמצא בשימוש ייחודי של בעל דירה, ניתן לראות זאת כפגיעה בפרטיות.

מתי ההתקנה מותרת?

במידה והמצלמה מכוונת לחצר הבניין הרי שאז יש לכך שני אספקטים:

• מותר: במידה והתקנת המצלמה הינה במטרה להגן על רכושם המשותף של בעלי הדירות, אין בכך בהכרח פגיעה בפרטיות
• אסור: כיוון מצלמה לעבר רכוש מסוים של בעל דירה אחר כגון חניה פרטית עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות

עיקרון מרכזי מהפסיקה

מסקירת פסיקה בנושא זה ניתן להבין כי למעשה במקרים בהם בבסיס הכוונה וההצדקה להתקנת מצלמה בשטח משותף עומד רצון כנה להגן על רכוש וקניין משותף ו/או פרטי של אחד הדיירים, ובמידה ואין פגיעה מהותית בפרטיות הדיירים, התקנת המצלמה תותר ותאושר אף ברוב רגיל (75%) של דיירי הבניין באסיפה הכללית.

חשוב לזכור: במקרה בו ישנה פגיעה מהותית בפרטיות במי מהדיירים, תתאפשר התקנת המצלמה רק באישורו והסכמתו של כל דייר ודייר אשר מוצא עצמו נפגע מעצם התקנת המצלמה. במקרה בו ישנה פגיעה ממשית של מי מהדיירים וזו ניתנת להוכחה, גם הסכמת רוב הדיירים לא תוכל לחייבו לסבול ולשאת בפגיעה בפרטיותו האישית על גבו לצורך הגנת הרכוש המשותף או רכוש של דייר ספציפי.