צו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו הניתן בחסות בית המשפט לשם מניעת הטרדה של אדם מטריד במקרים בהם אדם מטריד, מאיים /או פוגע בגופם של אנשים אחרים. חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 הינו חוק אשר תפקידו להגן על כל אדם מפני הטרדות ו/או איומים אשר עשויים לפגוע בשגרת חייו, בפרטיותו ובגופו.

עושים סדר: מה היא הטרדה מאיימת?

אנו מניחים שיצא לכם לשמוע לא מעט פעמים את הביטוי "הטרדה מאיימת" אך יחד עם זאת אתם לא בטוחים שאתם יודעים בדיוק מה זה אומר. המונח "הטרדה מאיימת" הוגדר בצורה מסודרת בחוק בסעיף 2א לחוק למניעת הטרדה מאיימת.

"הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אדם אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו" (חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 2א.)

מבלי לגרוע מההוראות בסעיף שציינו (2א) אנו למדים כי הטרדה מאיימת יכולה להיות גם אחד מן המקרים הבאים:

 

מה הוא צו למניעת הטרדה מאיימת?

צו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו אשר ניתן מטעם בית המשפט לאחר בקשת אחד הצדדים במקרים בו אותו צד הרגיש מאוים, מוטרד ושחירותו נפגעת כתוצאה מאחד מן הסעיפים וההגדרות בחוק. במסגרת הצו אנו רואים מגוון רחב של איסורים שונים המוטלים על הצד המטריד – החל מהרחקה פיזית ממקום מגוריו של אותו אדם, מן מקום העבודה שלהם, מן הרכב של אותו אדם (גם בהנחה ומדובר ברכב משותף) ואף במקרים מסוימים גם איסור נשיאת נשק במקרה ואותו אדם בעל רישיון לאחזקת נשק.

לפי תיקון מספר 2 תשע"א – 2010 אנו למדים על הוראות הצו. צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם ויכול שיסויג בתנאים:

בית המשפט ימסור לגורמים הבאים הודעה על מתן הצו: פקיד הרישוי כהגדרתו בחוק כלי הירייה, משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל ורשויות הביטחון.

"מה הוא תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת?"

אנו למדים כי החוק מגביל את תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לכ-180 ימים (שישה חודשים). כמו כן בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו בהנחה והתקופה הכוללת לא תעלה על שנה. יחד עם זאת כבר ראינו תקדימים עם השנים בהם כתוצאה מנימוקים מיוחדים האריכו את תוקפו של הצו לתקופה של כ – 24 חודשים. (חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, סעיף 6; תקופת תוקף)

באילו מקרים אנו נוכל להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

אנשים רבים תוהים מתי הלכה למעשה הם יכולים להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת אנו למדים כי ניתן להגיש את הבקשה במקרים בהם האדם המטריד מתנהג בצורה המוגדרת בחוק – כמו כן במקרים בהם נשקפת סכנה לאדם – לפרטיות שלו, לגופו ואף כשעולה חשש כשהאדם המטריד עלול לבצע עבירות מין. כמו כן ניתן להגיש בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת ברגעים בהם סמוך להגשת הבקשה האדם המטריד פגע בגופו של אדם אחר.

בין המקרים בהם נוכל להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת אנו רואים:

מה ההבדל בין צו למניעת הטרדה מאיימת לבין צו הגנה(צו הרחקה)?

ניתן להגיד כי מדובר בשני צווים מבלבלים. צו הגנה(אשר מכנים אותו גם צו הרחקה) הינו צו אשר דומה במהות אל צו למניעת הטרדה מאיימת אך יחד עם זאת צו הגנה מתייחס בהגדרתו אל חוק אחר והינו החוק למניעת אלימות במשפחה, תנש"א-1991. מטרתו של צו הגנה הינו להגן על נפגעים מהטרדות ואיומים בתוך המשפחה, אלו יכולים להיות בני זוג, בני זוג לשעבר ובני משפחה אחרים. חשוב לציין כי ההליך לרוב יהיה הליך כמעט זהה אך יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת אנו למדים כי במקרים אלו ניתן לבקש במקביל גם צו הגנה וגם צו למניעת הטרדה מאיימת. במקרים בהם לא מדובר בבן משפחה נוכל להגיש אך ורק בגין צו למניעת הטרדה מאיימת.

מה זה צו הדדי?

כאשר אנחנו מדברים על צו הדדי אנו מדברים על צו אשר כלל האיסורים הנמצאים והחלים באותו צו חלים על שני הצדדים – המטריד ומבקש הצו בהתאמה.

דין אזרחי ו/או פלילי?

אנשים רבים תוהים האם פניה אל ערכאות בתי המשפט יהיו כחלק מהליך אזרחי או שמא יהיו חלק מהליך פלילי כוללני. חשוב לציין כי המסגרת הינה מסגרת אזרחית ולא פלילית, בית המשפט שידון בבקשה זו יהיה בית משפט שלום אזרחי תחת סעד אזרחי. יחד עם זאת חשוב לציין כי הפרה של צו למניעת הטרדה מאיימת הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין – מה שיכול להפוך את הדין מדין אזרחי לדין פלילי במהרה.

הפרת צו על ידי המטריד – מה הן הסנקציות?

החוק למניעת הטרדה מאיימת מגדיר כי הפרת צו הינה עילה להגשת תלונה במשטרה בגין הפרת הוראה חוקית (סעיף 287, ב). הלכה למעשה חוק העונשין קובע עד 48 חודשי מאסר (כ – 4 שנות מאסר) לאדם שיפר צו זה. יחד עם זאת אנו למדים כי על המבקש להוכיח מספר דברים טרם פנייה אל ערכאות משפטיות ופליליות:

גובה אגרה – הגשת בקשה צו למניעת הטרדה מאיימת

הלכה למעשה כאשר אנחנו מדברים על הגשת בקשה ל-צו למניעת הטרדה מאיימת הרי שאין אגרה כלל. סעיף 20 (30) לתקנות בית המשפט פוטר לחלוטין מתשלום אגרה במקרה זה, כל זאת על מנת להנגיש את הסעד גם אל אוכלוסיות חלשות, מודרות ומוחלשות.

החשיבות בפנייה אל עורך דין המתמחה בתחום

הליך בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת איננו הליך פשוט וטומן בחובו לא מעט אתגרים ושלבים. אמנם חשוב לציין כי ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אך איננו ממליצים לעשות זאת כלל. הליך זה יכלול בתוכו מספר דיונים בבית המשפט ואין מן הנמנע שהצד "המאיים" יעבוד ללא לאות על מנת להשיג לו ייצוג איכותני בדמות עורך דין. אנו רואים חשיבות בעבודה עם עורך דין המתמחה בתחום אשר ילווה אותנו לאורך כל הייצוג. ייצוג מקצועי אל מול עורך דין המתמחה בתחום יעזור לנו לשרת את האינטרסים שלנו בצורה הטובה ביותר, תוך כדי שאנחנו למדים על כל התרחישים האפשריים ונוקטים את הפעולות הנכונות ביותר לשם הגעה אל התוצאה הרצויה.

הגשת צו למניעת הטרדה מאיימת יחד עם עו"ד רפי רפאלי

משרד עורכי דין ונוטריון רפי רפאלי הינו משרד המתמחה בבתים משותפים וסכסוכי שכנים לרבות צווי הרחקה והטרדה מאיימת. במרוצת השנים פעל המשרד ללא לאות על מנת לשרת את האינטרסים של הלקוחות שלו ולשמש להם כעוגן רגשי לאורך כל הליך הייצוג. המשרד מבין את המורכבות והרגישויות בהגשת צו זה ויעשה כל שביכולתו על מנת לאפשר לכם חיים שקטים ורגועים ללא כל בעיות.

אנו מזמינים אתכם להצטרף אל חוג לקוחותינו,

משרד עורכי דין ונוטריון רפי רפאלי.

 

לייעוץ משפטי מקצועי,
הוגן ואמין - פנו אלינו