Categories
בתים משותפים וסכסוכי שכנים ליקויי בניה

בניה לא חוקית בבית משותף

לא פעם, פועלים בעלי דירות על מנת להפיק מנכסיהם את המירב באמצעות ביצוע עבודות שנועדו לנצל זכויות בניה ולהגדיל את שטח דירתם. עם עבודות אלה ניתן למנות הקמת מרפסות, הוספת חדרים או ממ"דים, בניית יחידות דיור, התקנת מחסן וכיוצא באלה.

לעתים עבודות אלה נעשות מבלי שבעל הדירה קיבל היתר בנייה כדין, אך גם במקרים בהם ניתן היתר כאמור, עלולה להתעורר התנגדות בקרב שאר דיירי הבניין, שחוששים מפגיעה קונסטרוקטיבית (דהיינו, פגיעה ביציבותו של הבניין), מחסימת דרכי גישה לבניין (כולל חסימה שעלולה להפריע לרכבי חילוץ וחירום), מנזק שעלול להיגרם לדירה שלהם או משימוש לא סביר ברכוש המשותף.

התנגדות לבניה – הצד המשפטי

את המחלוקות אשר מתגלעות בעקבות הרחבת דירה וניצול זכויות בניה אפשר לחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות. הקטגוריה הראשונה עוסקת באלמנטים תכנוניים הנוגעים לאופן שבו מבוצעות העבודות ובה לא נעסוק במדריך זה.

הקטגוריה השנייה עוסקת במחלוקות נזיקיות שעשויות להתעורר כתוצאה מניצול זכויות הבניה. הקטגוריה השלישית עוסקת בסכסוכים הנוגעים לניהול התקין של הבניין ולהפרות של מסמכי הבית המשותף או של הוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין).

לא אחת, סכסוכים הנוגעים לבנייה לא חוקית בבית משותף קשורים לכל אחת מן הקטגוריות המנויות לעיל, כאשר רק שילוב אפקטיבי שלהן יקנה לבעל הדירה שמתנגד לביצוע העבודות צו הריסה לעבודת שכבר בוצעו ולהשבת המצב לקדמותו.

לסיווג המחלוקות לקטגוריות השונות נפקויות נוספות, הבאות לידי ביטוי בהבחנה בין סכסוכים המתנהלים מול מוסדות התכנון השונים לבין סכסוכים המתבררים בערכאות השונות או במפקחת על הבתים המשותפים. במסגרת מדריך זה, נעסוק בסכסוכים מהסוג השני.

האם נדרשת הסכמת השכנים להרחבת דירה?

בעלי דירה המעוניינים להרחיב את דירתם נדרשים לעמוד במספר תנאים שנקבעו בדין, אשר סטייה מהם עשויה להקים לבעלי דירות המתנגדים עילות תביעה הנובעות מן הפגיעה בזכויותיהם הקנייניות, מנזק או מטרד שהן עשויות לגרום להם או מהפחתת ערכן של שאר הדירות בבית המשותף או פגיעה ברכוש המשותף.

אין זה מפתיע כי כאשר דייר בבית משותף מודיע לשכניו כי הוא מעוניין לבצע תוספות בניה ברכוש המשותף עשויות להתעורר התנגדויות. לכן, ראוי לציין כי על הדייר המעוניין לבצע עבודות לדעת כי אף אם השיג היתר בניה כדין ואף יצר קשר עם אדריכל, השכנים המתנגדים לבנייה עדיין עשויים להגיש נגדו תביעה, אם לא דאג להשיג מראש את הרוב הקנייני הנדרש, כפי שנציין בפסקאות הבאות.

הרוב הנדרש לצורך ביצוע עבודות לפי הוראות תקנון הבית המשותף וחוק המקרקעין

כאשר דייר מרחיב את דירתו, הדבר כרוך לא אחת בצמצום הרכוש המשותף. לכן, התנאי הראשון לביצוע עבודה להרחבת דירה הינו קבלת הרוב הנדרש מקרב כלל בעלי הדירות בבית המשותף. נקודת המוצא שנקבעה בחוק המקרקעין, הינה כי כל שינוי שנערך ברכוש המשותף מתבצע בהסכמתם של כלל בעלי הדירות.

אף על פי כן, לכלל זה נקבעו במרוצת השנים חריגים רבים. כך, נדרשת הסכמתם של שני שליש מבעלי הדירות בלבד בפרויקט מסוג תמ"א 38/1 (העוסק בחיזוק מבנים), ושמונים אחוזים מבעלי הדירות בפרויקט מסוג תמ"א 38/2 (העוסק בהריסה ובניה). כמו כן, נקבע שהרוב הנדרש לצורך התקנת ממ"ד או מעלית יהיה אף הוא קטן יותר, לאור התועלת הטמונה בהם.

החריג הרלוונטי לענייננו אשר מעוגן בהוראות חוק המקרקעין, קובע כי הרחבת דירה בבית משותף אפשרית בהינתן הסכמת שבעים וחמישה אחוזים מבעלי הדירות, שלהם שני שלישים מן הרכוש המשותף. אף על פי כן, בעלי הדירות בבית המשותף רשאים להקטין או להגדיל בתקנון הבית המשותף את מספרם של בעלי הדירות שנדרשת הסכמתם.

ראוי להדגיש כי דיירים המעוניינים בתוספות בניה אינם חייבים להשיג את אישורם של השכנים בצורה אקטיבית, וחובתם מסתכמת בשליחת הבקשה לקבלת היתר הבניה לשאר הדיירים בבית המשותף. לשכנים המתנגדים קמה זכות לפעול מבחינה קניינית על מנת לממש את התנגדותם.

במצב כזה, על הדיירים המתנגדים להוציא מכתב התנגדות ולהגיש אותו לדיירים המעוניינים לבצע עבודות, על מנת שאלו לא יוכלו לטעון בהמשך כי הם לא ידעו כי לא הייתה הסכמה קניינית לביצוע התוכנית שלהם. לאור חשיבותה של זכות הקניין, המניע להתנגדות השכנים אינו נבחן על פי רוב, וגם התנגדות הנובעת מסכסוך שכנים עשויה להיתפס כלגיטימית.

הקפדה על עמידה בשאר התנאים שנקבעו בחוק המקרקעין ובתקנון הבית המשותף

ראוי לציין כי הוראות חוק המקרקעין אוסרות על הוצאתם של חלקים מסוימים מן הרכוש המשותף, עליהם ניתן למנות את לובי הבניין, מעלית, חדר מדרגות וכיוצא באלה. בפסק הדין שניתן בשנת 2018 בעניין אשכולות נ' מינצר, נדרש בית המשפט להכריע במחלוקת אשר ניטשה בין בעלי הדירות בבית דו-משפחתי שטרם נרשם, אולם הדירות היו מצויות על אותה החלקה. בנוסף, בין הצדדים נערך הסכם שיתוף במקרקעין. עיקר המחלוקת נסב סביב עבודות להסבת מחסן לחנייה, הוספת יחידת דיור ועוד, אשר בוצעו על הרכוש המשותף בניגוד להסכם השיתוף ובניגוד לתקנון המצוי אשר מעוגן בתוספת הראשונה של חוק המקרקעין.

המתנגדים לעבודות טענו שהבניה בוצעה באופן החוסם את הכניסה למקלט, מונע מרכבי חירום להיכנס למגרש ופוגע באוורור בבית המשותף. בהכרעתו, בחן בית המשפט את החלוקה הקניינית לפי הסכם השיתוף שעליו חתמו הצדדים, והשווה את היקף הבניה בפועל להסכמות הצדדים. בית המשפט פסק בעד המתנגדים, וקבע כי הצמדת שטח מן הרכוש המשותף לאחת הדירות תיעשה אך ורק בצורה מפורשת.

לסיכום

בעלי דירות בבתים משותפים רשאים להתנגד לעבודות בניה הגורמות נזק לרכוש המשותף או לדירתם, בין אם עבודות אלה בוצעו כדין ובין אם לאו. אף על פי כן, חשוב לסווג את המחלוקות לקטגוריה הנכונה, על מנת לפנות לערכאה המוסמכת לדון בסכסוך.

לקבלת מידע מקצועי נוסף בנושא סכסוכי שכנים, לחצו לעמוד הבית

 

Categories
ליקויי בניה שירותי המשרד

תביעת ליקויי בניה

ליקויי בנייה הוא דבר שנחשב נפוץ לצערנו בלא מעט מקרים של בניה, בין אם מדובר בבית פרטי, בניין מגורים או פרויקט משותף של מגורים. פגמים אלה, המשתנים בחומרתם ובטבעם, עלולים להפחית את איכות החיים, להוריד את ערך הנכס ולעתים אף להוות סיכון ממשי לחיי-אדם. ישנה חשיבות לטיפול בסוגיות אלה וננסה להסביר על הגדרת ליקויי בנייה, הדרכים המשפטיות הזמינות לערעור, והתפקיד החיוני של ייעוץ משפטי מקצועי.

מהם ליקויי בנייה?

במהלך עבודתנו, נתקלנו במגוון רחב של ליקויי בנייה, כאשר כל אחד מהם מציב אתגרים ייחודיים בפני בעלי הנכסים. באופן כללי, ליקויי בנייה הם פגמים או ליקויים בתכנון, בביצוע, בחומרים או במערכות של בניין הפוגעים בפונקציונליות שלו, בערכו או בבטיחותו. ליקויים אלה יכולים לנוע בין בעיות שטחיות כמו פגמים אסתטיים לבין בעיות חמורות המאיימות על שלמותו המבנית של הבניין.

מהם 4 הקטגוריות העיקריות של ליקויי בנייה?

ישנן ארבע קטגוריות עיקריות של ליקויי בנייה שאנו נתקלים בהן בדרך כלל:

  • ליקויי תכנון: ליקויי חומרים (איכות חומרים ירודה או לא תואמת את המפרט) ליקויי תכנון נובעים מטעויות או מחסור בתוכניות האדריכליות או ההנדסיות, וגורמים לבעיות העלולות להשפיע על בטיחותו ושימושיותו של הבניין.
  • ליקויי ביצוע: ליקויים אלה הם תוצאה של שיטות בנייה לקויות וגורמים לבעיות כגון נזילות, סדקים ובעיות מבניות אחרות.
  • ליקויי חומרים: ליקויי חומרים מתרחשים כאשר נעשה שימוש בחומרים באיכות ירודה או לא מתאימים, דבר הגורם לבלאי מוקדם או לכשל.
  • ליקויי תחזוקה: ליקויים הנובעים מתחזוקה לא מספקת של הבניין, מה שמחמיר בעיות קיימות או יוצר בעיות חדשות.

מהו חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973?

בתמצית, חוק המכר הינו:

  • חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, משמש כחוק הגנת הצרכן העיקרי לרוכשי דירות, ומתייחס לפער הכוחות בין הקונים לבין היזמים או הקבלנים.
  • הוא מבטיח את זכותו של הקונה לתקן ליקויים בפרקי זמן מוגדרים, תוך התמקדות בשמירה על ערך הדירה ועל תקינותה.
  • ליקויי בנייה כוללים גם בעיות מבניות המשפיעות על בטיחות הבניין וגם בעיות לא מבניות הקשורות לאיכות הגימור ולמפרט בחוזה הרכישה.
  • על הקונים להודיע לקבלנים על הליקויים באופן רשמי באמצעות הודעה בכתב, תוך ציון פירוט הליקויים וצירוף ראיות, כדי להתחיל בתהליך התיקון.
  • החוק קובע תקופות אחריות ספציפיות לסוגים שונים של ליקויים, ומאפשר לבעלי הדירות לדרוש תיקונים בתוך מסגרות זמן מוגדרות בחוק, ובכך להגן על השקעתם.

 

חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, עומד כאבן יסוד בחקיקה להגנת הצרכן שנועדה במיוחד לרוכשי דירות בשוק הנדל"ן. חוק זה, שנחקק כדי לגשר על פער הכוחות המשמעותי בין רוכשים לבין יזמים או קבלנים, משמש כערובה להגנה על האינטרסים של הרוכש מפני ליקויים ואיכות בנייה ירודה. ביסודו של החוק עומדת ההנחה כי יזמים וקבלנים מחויבים על פי חוק לתקן כל ליקוי שיימצא בדירות חדשות למשך תקופה מוגדרת לאחר העברת הבעלות לרוכש. זה כולל בעיות מבניות, בעיות גימור וכל חריגה מהמפרט המוסכם בחוזה הרכישה. על ידי קביעת מסגרת משפטית לתקופות אחריות ולתהליך הטיפול בליקויים בבנייה, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, מעניק לרוכשים את הזכות לדרוש ולקבל תיקונים, ובכך לשמור על תקינות וערך ההשקעה שלהם. חקיקתו הייתה התפתחות מכרעת בזכויות הצרכן, והיא מעניקה שקט נפשי לרוכשי דירות רבים המתמודדים עם המורכבויות של שוק הנדל"ן.

מה נחשב כליקוי בניה על פי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973?

ליקוי בניה, כפי שהוא מוגדר בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, כולל מגוון רחב של בעיות החורגות מהתקנים והמפרטים המוסכמים המפורטים בחוזה הרכישה. ניתן לסווג ליקויים אלה באופן כללי לבעיות מבניות ולא מבניות. ליקויים מבניים מתייחסים לבעיות המשפיעות על שלמות הבניין ובטיחותו, כגון בעיות ביסוד, קירות, גגות או רכיבים נושאי עומס אחרים. ליקויים לא מבניים, לעומת זאת, כוללים בעיות הקשורות לאיכות הגימור, כגון צביעה, ריצוף, אינסטלציה, מערכות חשמל והתקנות שאינן עומדות בתקני האיכות או התפקוד שצוינו.

החוק מדגיש את חובתו של היזם או הקבלן לספק נכס העומד במלואו בתנאי החוזה, תוך הבטחת בטיחותו, תפקודו והאיכות האסתטית של הבית. ליקויים אינם מוגבלים לבעיות גלויות אלא כוללים גם פגמים נסתרים שעשויים שלא להיות ברורים מיד לקונה. זיהוי מה מהווה ליקוי הוא הצעד הראשון עבור בעלי בתים במימוש זכויותיהם ודרישת תיקון במסגרת ההגנות המשפטיות המוצעות על ידי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.

כיצד ליצור קשר רשמי עם הקבלן?

התחלת התהליך לתיקון ליקויי בנייה על פי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, מחייבת את רוכשי הדירות לפנות לקבלן או ליזם באופן רשמי. תקשורת רשמית זו היא צעד קריטי, שכן היא מודיעה רשמית לצד האחראי על הליקויים ומניעה את התהליך המשפטי. הפעולה הראשונה צריכה להיות ניסוח הודעה מפורטת בכתב, המתארת ​​בקפידה כל ליקוי מזוהה, כיצד הוא חורג מההסכמים החוזיים וכל חשש בטיחותי אפשרי שהוא עלול להוות.

יש לשלוח הודעה כתובה זו באמצעות שיטה המספקת הוכחת מסירה, כגון דואר רשום, דוא"ל עם אישור קריאה או באמצעות ייצוג משפטי, תוך הבטחת רישום ניתן לאימות של התקשורת. מומלץ לכלול במכתב מועד אחרון סביר לקבלן להגיב או להתחיל בעבודות תיקון, המשקף את הדחיפות וחומרת הליקויים.

הכללת תצלומים, הערכות מומחים או כל תיעוד אחר המבסס את התביעה יכול לחזק את התיק, תוך מתן ראיות ברורות לבעיות. גישה זו לא רק מקלה על דיאלוג פרודוקטיבי יותר עם הקבלן אלא גם מכינה את הקרקע אם התערבות משפטית הופכת הכרחית. יצירת קשר רשמית עם הקבלן בדרך זו מדגישה את חומרת הבקשה ומדגישה את נחישותו של הקונה לאכוף את זכויותיו על פי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.

תקופות האחריות ע"פ חוק המכר

חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, קובע תקופות אחריות ספציפיות במהלכן הקבלנים מחויבים לתקן כל ליקוי בנייה שדווח על ידי בעל הבית. תקופות אחריות אלה חיוניות להבנת בעלי הבתים, שכן הן מכתיבות את מסגרת הזמן שבה הם יכולים לדרוש תיקונים לליקויים שזוהו לאחר כניסתם לביתם החדש. בדרך כלל, תקופת האחריות מתחילה מיום מסירת הנכס לקונה ויכולה להשתנות באורכה בהתאם לאופי הליקוי. במקרה של ליקויי בנייה, החוק מאפשר בדרך כלל תקופת אחריות ארוכה יותר, תוך הכרה בהשפעה המשמעותית של בעיות כאלה על בטיחותו וערכו של הנכס. ליקויים שאינם מבניים, הכוללים בעיות אסתטיות ותפקודיות, מכוסים בתקופת אחריות קצרה יותר.

מהם השלבים שיש לנקוט בעת גילוי פגמים בבנייה?

עם גילוי פגמים בבנייה, פעולה מיידית ואסטרטגית היא קריטית להגנה על האינטרסים ועל ערך הנכס. השלב הראשון שאנו ממליצים עליו הוא תיעוד יסודי של הפגמים. זה כולל צילום תמונות מפורטות, איסוף הערות על מיקום הפגמים, טבעם וכל השפעה נראית לעין שיש להם על הנכס. אם אפשר, איסוף תיעוד משלב הבנייה, כגון חוזים, מפרטים ותקשורת עם הקבלן, יכול להיות בעל ערך רב.

לאחר מכן, מומלץ לשכור מהנדס ליקויים מקצועי או מומחה בנייה כדי להעריך את הפגמים. הדו"ח של מהנדס הליקויים יהווה תיעוד אובייקטיבי חומרת הבעיות, הגורמים הפוטנציאליים ותרופות מומלצות. עדות מומחה זו יכולה להיות מכרעת אם העניין יגיע להליכים משפטיים.

בעקבות הערכה זו, פנה לקבלן כדי לדווח על הפגמים, כפי שפורט קודם לכן. חשוב לתת להם הזדמנות לבדוק את הפגמים ולהציע תוכנית לתיקון בתוך פרק זמן סביר.

אם התגובה מהקבלן אינה מספקת או אם הם לא מטפלים בפגמים כראוי, ייתכן שהגיע הזמן לפנות לייעוץ משפטי. התייעצות עם עורך דין המתמחה בפגמי בנייה יכולה לעזור לך להבין את זכויותיך, את התרופות הפוטנציאליות ואת השלבים הבאים בהגשת תביעה. גישה יזומה זו מבטיחה שתהיה מוכן לנווט במורכבויות של פתרון פגמי בנייה ביעילות.

כיצד עליך ליצור קשר עם הקבלן כדי לטפל בפגמי בנייה?

לאחר זיהוי פגמי בנייה, השלב הקריטי הבא הוא יצירת קשר עם הקבלן כדי לטפל בבעיות אלה. תקשורת זו היא חיונית, שכן היא מניחה את היסוד לפתרון הפגמים, בין אם באמצעות תיקון, החלפה או פיצוי. הגישה שלנו מדגישה בהירות, מקצועיות וגישה בונה כדי לקדם פתרון שיתופי.

ראשית, אנו ממליצים ליזום קשר באמצעות תקשורת כתובה, כגון מכתב רשמי או דוא"ל. תיעוד זה צריך לתאר בבירור את הפגמים שזוהו, כיצד הם חורגים מהתקנים החוזיים או מקודי הבנייה, וההשפעה שיש להם על השימוש בנכס או על ערכו. צירוף ראיות מצולמות או דוחות ממפקחים עצמאיים יכולים לאשש עוד יותר את טענותיך.

במכתב זה, כדאי להתייחס לסעיפים ספציפיים מחוזה הבנייה הנוגעים לפתרון פגמים, הוראות אחריות או ערבויות איכות. על ידי כך, אתה מזכיר לקבלן את מחויבויותיו החוזיות ואת התקנים המצופים מעבודתו.

בנוסף, הצע מסגרת זמן סבירה לקבלן לבדיקת הפגמים והצעת תרופות. זה לא רק מראה את נכונותך לפתור את הבעיה בדרכי שלום, אלא גם מגדיר ציפיות ברורות לפעולה.

מהו תהליך התביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה?

בקצרה על תהליך הגשת התביעה בגין ליקויי בניה:

הגשת התביעה:

  • איסוף כל המסמכים הרלוונטיים, כולל חוזים, רשומות תקשורת וראיות לפגמים ולנזקים.
  • ניסוח תלונה מפורטת המתארת את מהות הפגם, את הבסיס לאחריות הקבלן ואת הסעדים המבוקשים.
  • הגשת התלונה לבית המשפט המתאים כדי להתחיל רשמית בהליכים המשפטיים.

הליכים משפטיים:

  • מסירת התלונה לקבלן, מתן לו הזדמנות להגיב.
  • מעורבות בתהליך הגילוי, שבו שני הצדדים מחליפים מידע, מסמכים וראיות הקשורים למקרה.
  • שקול להביא עדי מומחים, כגון מהנדסים או מומחי בנייה, כדי שיעידו על מהות והיקף פגמי הבנייה.

משא ומתן וגישור:

  • הדגש את החשיבות של משא ומתן וגישור כדרכים אפשריות ליישוב סכסוכים.
  • חקור שיטות יישוב סכסוכים אלטרנטיביות אלה כדרך להשיג תוצאה מספקת בצורה חסכונית ומהירה יותר.
  • שמור על טון דיפלומטי ושיתוף פעולה לאורך כל התהליך כדי להקל על דיאלוג פתוח ולהימנע מתביעות משפטיות.

המשך למשפט:

  • אם מאמצי המשא ומתן והגישור לא יובילו להסכמה, התכונן לכך שהמקרה יגיע למשפט.
  • המשך לקדם דיאלוג פתוח, אך היה מוכן לטעון לזכויותיך ולחומרת הפגמים בבית המשפט.

עצות כלליות:

  • שמור על טון דיפלומטי ושקוד על שיתוף פעולה לאורך כל התהליך.
  • קדם דיאלוג פתוח כאמצעי להגיע לפתרונות מהירים ומספקים יותר, תוך הימנעות פוטנציאלית מצורך בתביעות משפטיות.

כאשר מתמודדים עם ליקויי בנייה, הגשת תביעה משפטית נגד קבלן הופכת לדרך בת ביצוע עבור בעלי נכסים רבים המחפשים צדק ופיצוי. תהליך זה, למרות שהוא מסובך, ניתן ליישמו אם נקפיד לעבור את השלבים בצורה הנכונה.

הגשת התביעה

הצעד הראשוני כולל הגשה רשמית של תביעה. לפני כן, חיוני לאסוף את כל התיעוד הרלוונטי, כולל חוזים, רשומות תקשורת וראיות לליקוי(ים) ולכל נזק שנגרם. עם אלה ביד, אנו מנסחים תלונה המפרטת את טבע הליקוי, הבסיס לאחריות הקבלן והתרופות המבוקשות. תלונה זו מוגשת לבית המשפט המתאים, וסימון תחילת ההליכים המשפטיים הרשמיים.

הליכים משפטיים

לאחר הגשת התביעה, ההליכים המשפטיים עוקבים אחר נתיב מובנה, החל במסירת התלונה לקבלן, שיש לו אז הזדמנות להגיב. שלב זה כולל לעתים קרובות תהליך גילוי, שבו שני הצדדים מחליפים מידע, מסמכים וראיות הקשורים לתיק. לא נדיר להביא עדי מומחים, כגון מהנדסים או מומחי בנייה, כדי שיעידו על טבעם והיקפם של ליקויי הבנייה.

במהלך שלב זה, אנו מדגישים את החשיבות של משא ומתן וגישור כאפיקים פוטנציאליים ליישוב הסכסוך מבלי להמשיך למשפט. שיטות יישוב סכסוכים אלטרנטיביות אלה יכולות להציע נתיב חסכוני יותר ומהיר יותר להשגת תוצאה מספקת עבור שני הצדדים. עם זאת, אם מאמצים אלה אינם מניבים הסכם, התיק עובר למשפט.

שמירה על טון דיפלומטי ושיתוף פעולה לאורך תהליך זה היא המפתח. אמנם חשוב להצהיר על זכויותיך ועל חומרת הפגמים, אך קידום דיאלוג פתוח יכול לעתים קרובות להוביל לפתרונות מהירים ומספקים יותר ללא צורך בליטיגציה.

תיקון ליקויים או פיצוי כספי: מה עדיף לבחור?

ההחלטה בין תיקון ליקויים לבין פיצוי כספי היא החלטה מכרעת עבור בעלי נכסים המתמודדים עם ליקויי בנייה. ההחלטה הזו תלויה בכמה גורמים, כולל טיב הליקויים, האמון ביכולת הקבלן לתקן אותם ביעילות וההשפעה על השימוש בנכס ועל ערכו.

בחירה בתיקון ליקויים כרוכה בכך שהקבלן או איש מקצוע מוסמך אחר יתקן את הליקויים ללא עלות נוספת לבעל הנכס. לעתים קרובות מעדיפים אפשרות זו כאשר הליקויים מוגדרים בבירור ויש אמון ביכולת להשיג תיקון מספק. היא מטפלת ישירות בבעיה, משחזרת את הנכס למצבו המיועד ושומרת על ערכו.

מצד שני, פיצוי כספי עשוי להיות מושך יותר בתרחישים שבהם תיקונים אינם מעשיים, יגרמו לאי נוחות משמעותית או כאשר יש אובדן אמון באיכות העבודה של הקבלן. פיצוי כספי נועד לכסות את עלות התיקונים אם הם מתבצעים באופן עצמאי, או לפצות על ירידת הערך של הנכס עקב הליקויים.

אנו מנחים את לקוחותינו בשקילת אפשרויות אלו, תוך התחשבות בהשלכות ארוכות הטווח על הנכס שלהם ועל שביעות רצונם. המטרה שלנו היא להגיע לפתרון שמתיישר עם האינטרסים הטובים ביותר של לקוחותינו, ולהבטיח שהם ירגישו מפוצים, בטוחים ומרוצים מהתוצאה.

מדוע כדאי להתייעץ עם משרד עו"ד רפי רפאלי

תביעות ליקויי בנייה דורש מומחיות וניסיון של עורך-דין, משרד עו"ד רפי רפאלי מתמחה בתחום זה ומציע הבנה מקיפה של ההיבט המשפטי, הניואנסים הטכניים והגישות האסטרטגיות לטיפול יעיל בפתרון ליקויי בנייה.

הניסיון הרב שלנו בטיפול בתביעות ליקויי בנייה מאפשר לנו לספק ייעוץ מותאם אישית שלוקח בחשבון את ההיבטים הייחודיים של כל מקרה. אנו מבינים את המורכבויות של דיני הבנייה, לרבות החוקים הרלוונטיים, הפסיקה וההתחייבויות החוזיות המנהלות מחלוקות אלה. ידע זה מאפשר לנו לייצג ביעילות את לקוחותינו, להבטיח שהזכויות שלהם מוגנות והאינטרסים שלהם מקודמים.

יתר על כן, הגישה הפרואקטיבית שלנו כוללת עבודה צמודה עם מומחי בנייה, מהנדסים ובעלי מקצוע אחרים כדי לבנות תיק משכנע. אנו מנחים את לקוחותינו בכל שלב בתהליך, מהערכת ראשונית ותיעוד ליקויים ועד למשא ומתן, גישור או ליטיגציה, במידת הצורך.

במשרד עורכי הדין רפי רפאלי, אנו נותנים עדיפות לשקט הנפשי של לקוחותינו, במטרה לפתור תביעות ליקויי בנייה באופן שמצמצם את הלחץ וממקסם את התוצאות. המחויבות שלנו למצוינות, בשילוב עם החריפות המשפטית שלנו, הופכת אותנו לשותף מהימן בהגנה על השקעות בעלי הנכסים והבטחת שהנכסים שלהם עומדים בסטנדרטים שהם ראויים להם.

 

 

Categories
בתים משותפים וסכסוכי שכנים ליקויי בניה מאמרים מאמרים 2

האם קיר חיצוני הוא רכוש משותף?

מי אחראי לתיקון רטיבות או נזילה מגג משותף או מקירות חיצוניים, מי צריך לתקן קיר חיצוני במרפסת? שאלה נפוצה מאד שעולה בקרב בעלי דירות בבית משותף הינה האחריות על שיפוץ או תיקון נזק בקיר חיצוני משותף מחוץ לדירה. מדובר בסוגיה אשר יש לה היבטים רבים הקשורים בין השאר גם למיקום האזור הבעייתי בקיר, למספר השכנים בבניין, לגודל כל נכס ולפרמטרים נוספים. במאמר זה נרחיב מעט בנושא זה על מנת להבינו לעומק, נצא לדרך!

 

מהי הגדרת החוק לרכוש משותף?

נשאלת השאלה האם קירות חיצוניים וגגות הינם רכוש משותף? על פי חוק המקרקעין, רכוש משותף הוא כל אחד מהחלקים השונים בבית מלבד הדירות עצמן כאשר גם הקירות החיצוניים נחשבים לרכוש משותף של דיירי הבית. במקרים מסוימים חלק מהקירות הפנימיים אשר נמצאים מחוץ לדירה ופונים לקומה או לדירה אחרת יהיו באחריות בעלי הדירות הצמודות לקיר מכיוון שאינו משמש את הבניין כולו.

עם זאת, גם במידה והחלק של הקיר החיצוני של הבניין אשר ניזוק קרוב לדירה ספציפית, הוא נמצא באחריות כל דיירי הבית. רכוש משותף בבית משותף כולל את כל חלקי הבניין המיועדים לשמש את כלל בעלי הדירות מלבד החלקים הרשומים כדירות עצמן.

 

מה נכלל ברכוש המשותף?

ברכוש המשותף נכללים החלקים הבאים:

  • הקרקע
  • הגגות
  • הקירות החיצוניים
  • המסד
  • חדרי המדרגות
  • המעליות
  • המקלטים
  • מתקני ההסקה או המים

 

דברים שחשוב לדעת

במידה והייתה פגיעה בקיר החיצוני אשר נובעת מהזנחה של דייר כזה או אחר כגון סדקים מסוכנים, או ליקוי צנרת בדירה מסוימת, יתכן ועל הדייר להפעיל את פוליסת ביטוח הנכס שלו לצורך תיקון הנזק. במידה ולא הייתה ברשותו פוליסה לתיקון, ועד הבית יבצע את התיקונים תוך חלוקה שווה של ההוצאה בין כל דיירי הבית המשותף, ולאחר מכן הנושא יעבור להחלטת בית המשפט כאשר השופט עשוי לפסוק כי הנזק נגרם בשל התנהלותו של בעל הנכס ולכן במקרים מסויימים הוא גם יכול לחייב אותו לשלם את כל הוצאות התיקון.

נוסף ונאמר לגבי נושא זה כי יש אשר ישאלו האם קיר חיצוני של מרפסת הינו רכוש משותף. התשובה הינה כי במידה ונגרם נזק אשר נובע מפעולה שבוצעה על במרפסת הדבר עשוי לגרור תביעה כנגד הדייר לו שייך הנכס. היות והחוק אינו חד משמעי בנושא זה ולכן ניתן להוכיח בדיונים בבית המשפט כי אחריותו של הדייר לנזק לקיר החיצוני אינה חד משמעית, חשוב ומומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין אשר מתמחה בדיני מקרקעין.

 

האם הדבר נכון גם לגבי גג הבניין?

סיטואציה נוספת אשר מגיעה לעיתים לבית המשפט הינה פגיעה בקיר החיצוני אשר צמוד לגג הבניין. בבניינים רבים ישנה דירת גג או קומה עליונה ובה מספר דירות. לא אחת מוגשות תביעות המבקשות לפצות את דיירי הבניין כולו על תיקונים של המעטפת החיצונית של הבניין אשר נובעים מליקויים בקומת הגג.

במקרה הזה, במרבית המקרים בית המשפט יפסוק לטובת הדיירים המתגוררים בקומות העליונות שכן האחריות על תחזוקה שוטפת או איטום קיר חיצוני בבית משותף חלה על כל הדירות במשותף ולא רק על בעלי הנכס בקומה העליונה. עם זאת, בדומה למקרה שצוין לעיל, במידה והנזק למעטפת החיצונית נגרם כתוצאה מבריכת שחייה שקרסה או דלפה בקומה העליונה או מפיצוץ של צינור אשר שייך לאחת מדירות הדיירים, עשויים להיתבע נזקים מבעלי נכס זה. חשוב לציין כי בדרך כלל ועד הבית ישלם על התיקון ולאחר מכן תבוצע תביעה כנגד אותו בעל נכס.

 

רקע משפטי

חובת התיקון מוטלת על כל דיירי הבניין. הקיר החיצוני הוא רכוש משותף השייך לכל הדיירים מכיוון שהקבלן שבנה את הבניין מכר את הדירה לפי הגדרות החוק וכך רשם אותה בטאבו.

בסעיף 52 של חוק המקרקעין מוגדר הרכוש המשותף בדרך הבאה:

כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסוימת.

 

ליווי מקצועי בנושא שינוי קירות חיצוניים בבית משותף – רפי רפאלי

עו"ד רפי רפאלי וצוות משרדו עומדים לצדכם ברגעים המורכבים שבחיים בנושאים: סכסוך שכנים שיצא משליטה, ליקויי רטיבות, ליקויי בניה, תביעות כספיות ונזיקין, ירושות וצוואות ועוד.

הייעוץ המשפטי והייצוג ברגעים אלו יכולים להכריע את הכף לטובתכם, לאפשר לכם לשאול שאלות ולקבל תשובות שמותאמות לכם באופן אישי.

אל תהססו – פנו למשרד עוד היום לקבלת הליווי והשירות המקצועי בנושא תיקון סדקים בבניין. לעו"ד רפי רפאלי ניסיון רב בהגשת תביעות בפני המפקחת על רישום מקרקעין או בפני בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין.

משרד עורכי דין ונוטריון רפי רפאלי שם את הלקוח במרכז, דואג לעדכן כל אחד מבין הלקוחות באופן קבוע על התקדמות התיק, שומר על זמינות גבוהה, ופועל ככל שביכולתו בכדי לאפשר לו חיים שקטים ורגועים, ללא כל בעיות. המשרד מבין את מורכבות ההליך המשפטי ועושה ככל שביכולתו בכדי להקל על לקוחותיו, לעזור וללוות אותם בכל שלב בהליך המשפטי.

משרד עורכי דין ונוטריון רפי רפאלי דוגל בחשיבה יצירתית ומקורית ודואג ליישמה בכל מקרה בו מטפל. כמו כן, דואג המשרד להתעדכן בכל חידושי הפסיקה העדכניים ביותר ובכך למיצוי זכויותיהם של כל הלקוחות.

צריכים ייעוץ משפטי בנושא תיקונים בבית משותף? יש לכם שאלות בנושא קיר חיצוני בבית משותף? צרו איתנו קשר בטלפון 050-9000145 או בדוא"ל rafirr2405@gmail.com ונשמח לתת שירות.

Categories
ליקויי בניה

גילית רטיבות בדירה? מי אחראי?

כמעט בכל בית משותף בשלב כלשהו מגלים דיירים רטיבות בקירות דירתם או בתקרה, ואז עולה השאלה למי פונים? מי אחראי לתיקון הנזק?

כאשר מדובר בדירה חדשה אזי ברור כי הקבלן הוא שאחראי לתקן כל רטיבות בתקופת הבדק שלא נבעה מרשלנות של בעל הדירה.

אולם מה קורה במצב של גילוי רטיבות או גרוע יותר טפטוף בלתי פוסק של מיים בתקרת הסלון, המטבח,המקלחת, או אחד החדרים, במצב כזה יש לאבחן תחילה מהו מקור אותה רטיבות או נזילה האם מדובר ברטיבות כתוצאה מצנרת משותפת או שמא מדובר מרטיבות מדירת שכן בשל ליקוי בצנרת הפרטית שלו.

נזילה מהרכוש המשותף

במצב בו ישנה רטיבות בתוך הדירה באזור המקלחת או השירותים יש לבדוק את הצינור המשותף אשר עובר בבתים משותפים רבים בתוך הדירות פנימה, לעיתים מדובר בצינור מי קולחין) מי ביוב) או צינור מי דלוחין( מכיורים ואמבטיות) בד"כ צינור מוסתר בקיר ובבתים ישנים אף צינור גלוי בתוך הדירה או צנרת על הקיר החיצוני מחוץ לדירה.

במידה והנזילה הינה מהצנרת המשותפת יש לפנות לנציגות הבית המשותף(ועד בית) ולדרוש ממנו לתקן את הנזילה, וכן לתקן את הליקויים בתוך דירתכם.

רק לאחר שפניתם לנציגות הבית (ורצוי במכתב עם אסמכתא לקבלתו), והנציגות לא טפלה בליקויים בזמן סביר או מסרבת כלל לטפל בליקוי, רשאי בעל הדירה להביא איש מקצוע מטעמו, לא לפני שהוא מעדכן את הנציגות כי בכוונתו לעשות כן. ובמצב שכזה הוא רשאי לדרוש את התשלום עבור התיקון מהנציגות.

במצב בו ישנה נזילה מהגג המשותף לדירה העליונה בבית, בדרך כלל מדובר ברטיבות אשר נגרמת בשל ליקויים באיטום הגג המשותף, וברור כי הנציגות חייבת לתקן את הגג בהשתתפות כלל הדיירים וכן לתקן את הליקויים בתוך הדירה כמו גם לפצות את בעל הדירה במקרה ונגרמו לו נזקים מוכחים בשל הרטיבות לדוגמא: נזילת מיים על ריהוט שניזוק, או על מכשיר חשמלי שהתקלקל.

בימי גשם, במצב בו יש רטיבות בקירות החיצוניים של הדירה במקום בו אין צנרת משותפת, או צנרת הקשורה לדירה ,רוב הסיכויים כי מדובר בחדירת מיים דרך הקיר החיצוני עקב פגם באיטום או פגם בהדבקת הקרמיקה או ציפוי האבן החיצוני לקיר עצמו, וגם במצב דברים זה על הנציגות לתקן את הליקוי.

 

נזילה מדירת שכן

במקרים רבים מתגלה רטיבות או נזילת מיים במקלחות בדירה או באזור המטבח, כאשר מקור הרטיבות מהדירה העליונה בשל שיפוץ כלשהו, או פריצת מיים מצנרת עקב התיישנות או חלודה.

במצב שכזה יש לפנות אל בעל הדירה העליונה ולדרוש ממנו לתקן את הליקוי בדירתו, כמו גם את הליקויים אשר נגרמו לדירתכם. שכן זו אחריותו המלאה ללא קשר האם הוא דייר יש או חדש, החוק קובע כי בעל הדירה הוא זה שאחראי לתקן כל נזק שנובע מדירתו הן אם מדובר בנזק לדירת שכן, והן אם מדובר בנזק מידירתו לרכוש המשותף.

מה עושים במצב בו לא יודעים מהיכן הנזילה? מי ישלם את עלות ביקור בעל המקצוע?

במצב שכזה יש לפנות לנציגות הבית ולבקש מהם כי יזמינו בעל מקצוע אשר יבדוק את מקור הליקוי, במידה ומקור הליקוי הנו מהצנרת המשותפת הרי שהנציגות תשלם לבעל המקצוע אולם אם מדובר בנזק מדירת שכן, על בעל הדירה לשלם לבעל המקצוע ולדרוש את התשלום מהשכן המזיק.

רפי רפאלי עורך דין ליקויי בניה הוא הכתובת שלכם – התקשרו עכשיו לייעוץ ראשוני 050-9000145

 

לקריאת הכתבה לחץ כאן

Categories
ליקויי בניה מאמרים 2

פינוי בינוי

פינוי בינוי הינה החלטת הממשלה בישראל באמצעות צו הכרזה שתוקפו עד שש שנים, להריסת בתי מגורים ישנים ובמקומם בניית בנייני מגורים חדשים. הכרזה על שטח כעל מתחם פינוי בינוי נעשית בכדי ליעל את השימוש בקרקע, לאפשר עתודות מגורים תוך שמירה על שטחים ירוקים בעיר ושיפור חזות ותדמית העיר.

שטחי פינוי בינוי הינם בדרך כלל שכונות מוזנחות או שכונות בהן גרות שכבות סוציו-אקונומיות חלשות בשטחים אלה מבוצעת בדרך כלל הריסת המבנים לחלוטין, ובנייה מחדש של שכונה צפופה יותר ובעלת תשתיות משופרות. היתרון לדיירים הינו כי ניתנות תוספות של זכויות בנייה והטבות מיסוי, לדירות הנמצאות בתהליך.

איך זה מתבצע?

היזם פונה לדיירי בניין (או מספר בניינים באותה שכונה) ומחתים אותם על הסכמה לפרויקט בינוי. בהסכם מבטיח היזם לדיירים דירה חדשה בשטח זהה או גדול יותר מהדירה הקיימת תוך 3 שנים, תשלום שכר דירה בעת הבנייה ותשלום הארנונה על שטח הדירה הישן. היזם הורס את המבנה הקיים ובונה במקומו מבנה גבוה יותר ובעל מספר דירות גדול יותר בהתאם להיתר הבניה המאושר לו, כך שחלק מהדירות ניתנות לדיירים הקודמים וחלקן נמכרות לדיירים חדשים. החזר הוצאות היזם והרווח שלו מותנה במכירת כל הדירות הנוספות שנבנו לדיירים חדשים, במחיר מתאים.

מה יוצא לדיירים מהתהליך?

הדיירים שגרו במקום זכאים לדיור חלופי בעת הבנייה מחדש, בד"כ סמוך למקום מגוריהם בחלק מהמקרים הפיצוי הינו בדמות השקעה בדירה ע"י הגדלתה או פיצויים כספיים, או שניהם יחד., במקרה של פרויקט פינוי-בינוי מוצלח, הדיירים הוותיקים מרוויחים את הגדלת שווי הדירה שהינו ההפרש שבין ערך הדירה החדשה שלהם לערך הדירה הישנה, בלא שהשקיעו מכספם הפרטי בפעולת ההשבחה, בד"כ שווי הדירה החדשה גדול בעשרות אחוזים מהישנה.

יש תקלות בדרך?

בכדי להתחיל את התהליך יש לבקש את הסכמת הדיירים בבניין. חלק מהדיירים עלולים להתנגד לפרויקט בשל הקושי במעבר לדירה חלופית כדוגמת קשישים או דיירים המוגבלים גופנית,חלקם בשל אי-רצון בשינוי סביבת מגורים או בשינוי כלשהוא, חלקם בשל הוצאות צפויות גבוהות יותר במבנה החדש, וחלקם מתוך טקטיקת משא ומתן לצורך השגת זכויות גבוהות יותר בהסכם עם היזם.

יש לזכור כי הוצאותיו של היזם הינם גדולות: על היזם לממן: את הריסת המבנה הישן, שכ"ד דירה לוותיקים עד שדירתם החדשה מוכנה, ובניית בניין מגורים שלם שבו ניתן למכור רק חלק מהדירות שנבנו. מול הוצאות אלו זוכה היזם להטבות מסוימות מהרשויות כדוגמת פטור מהיטל השבחה, הגדלת זכויות הבניה וכו' היזם גם פטור מתשלום מחיר הקרקע לרשות מקרקעי ישראל, היות שהקרקע בבעלות או בחכירת הדיירים, שהקנו ליזם את זכויות הבניה בקרקע במסגרת ההסכם שנחתם עימם. כדאיות של פרויקט פינוי-בינוי עולה ככל שנבנות יותר דירות (בהשוואה למספר הדירות המקורי), וככל שמחיר הדירות הממוצע באזור גבוה יותר (ומרכיב הקרקע, שהיזם אינו משלם עבורה, הופך להיות חלק משמעותי ממחיר הדירה).

יש סיכונים?

ייתכנו סיכונים וביניהם הפסקת הבנייה על ידי הקבלן מסיבות שונות וביניהן קשיים כספיים , פשיטת רגל, או עבירות בניה, או קושי במכירת הדירות הנוספות בבניין, ובכדי להימנע ממצב כזה, יש לקבל מאת היזם בטחונות מתאימים.

האם דייר בודד או מיעוט יכולים להתנגד?

בכדי להתגבר על סירוב דיירים בודדים להיכנס להליך עליו הכריעו רוב הדיירים, חוקקה הכנסת את חוק פינוי בינוי (פיצויים), התשס"ו-2006. התנגדות כזו באה לעתים על רקע ניסיון לזכות בהסדר כלכלי עדיף על פני שאר הדיירים. החוק קובע כי דייר המסרב באופן בלתי סביר לעסקת פינוי בינוי, למרות רוב מיוחס של דיירים המסכימים לעסקה, ישא באחריות לנזקי שאר הדיירים כתוצאה מעיכוב העסקה, בתנאים הקבועים בחוק.

סירוב סביר של דייר הינם: אי-כדאיות כלכלית, העמדת מגורים חלופיים לא מתאימים לתקופת הבנייה, אי-העמדת ביטחונות מתאימים, ונסיבות אישיות מיוחדות.

  • הכותב, עו"ד רפי רפאלי משמש כיועץ משפטי באגודה לתרבות הדיור במחוז חיפה, ועוסק בבתים משותפים ובסכסוכי שכנים.
  • ניתן להפנות אל עו"ד רפי רפאלי שאלות בנושא בתים משותפים למייל: rafirr2405@gmail.com
  • האמור במאמר זה אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.